"כמעט כל הנשים מניחות שיוכלו ללדת ביום
מן הימים גם אם אינן בטוחות שהן רוצות בכך. היכולת הצפונה ללדת חשובה גם
לנשים אשר אינן מתכוונות להשתמש בה" (נורת'רופ, 2000).
למעשה היכולת הטבעית של
כל אישה להפוך לאם אינה תמיד מובנת מאליה. נשים הכמהות לילד עוברות תהליך ארוך
ומפרך של טיפולי פוריות הורמונליים ונעזרות בטכנולוגית הולדה מודרנית.
ולצורך כך נדרשים כוחות פיזיים ונפשיים רבים, אך כמו כל דבר בחיים – גם
לכמיהה זו יש מחיר.
הטיפול הקונבנציונלי
באי פוריות, המתבצע בבתי חולים ובמרפאות פוריות, מתמקד בדרך כלל בגוף "כמכונה
הורמונלית" ומרבה להתעלם מגורמים הרגשיים, הנפשיים, ואף התזונתיים שיש
להם ביטויים גופניים והורמונליים. אף על פי שהקשר בין גוף לנפש בנושא הפריון
זוכה להערכה זה עשרות שנים, רק לאחרונה החלו לחקור את הזיקה החשובה הזאת בצורה
רצינית. (נורת'רופ,2000).
הכמיהה ללדת
מביאה את הנשים למצב בו הן מוותרות מראש על השאלה החשובה: כמה זה עולה לי? מה המחיר הבריאותי והנפשי שאשלם
על כך היום ומה הן ההשלכות לכך בעתיד?"
ומחיר זה, אינו מסתכם רק במחיר הבריאותי ובתופעות לוואי גופניים, אלא
כרוך גם במחיר נפשי, חברתי ורגשי.
השפעת טיפולי הפוריות על
הזוגיות
העדר היכולת לממש
את הרצון להפוך להורים מעמידה את בני הזוג במשבר התפתחותי, הן של הזוג כיחידה והן
של הגבר או האישה בנפרד. התפישה הסובייקטיבית של מצב העקרות אצל זוגות
החווים אותה הינה במקרים רבים טוטלית וקיומית, מעין שאלה של חיים ומוות. מצב
זה מתאפיין:
- בלחצים חברתיים חיצוניים,
- לחצים של היחידה הזוגית עצמה
- ולחצים פנימיים נפשיים.
בני הזוג חשופים לסוגים שונים של מצבים מורכבים כגון:
- בדיקות רפואיות חוזרות ונשנות,
- התערבות בחיי המין שלהם,
- קבלת פירושים שונים לבעייתם, לעיתים
קרובות לא רק במישור הרפואי, אלה גם במישור הנפשי והערכי.
גם כאשר הם מנסים
לשמור על פרטיותם, אין באפשרותם להסתיר את בעייתם מפני הסביבה, בשל הציפייה
החברתית שיביאו ילד לעולם לאחר תקופה מסוימת של נישואים.
כתוצאה מכך זוגות אלה
סובלים מתחושות של חדירה לפרטיותם וחשיפה המלווים גם בתחושות נוספות של אובדן
שליטה עקב התנודות בין קטבים של תקווה וייאוש, על פי תנודות המחזור החודשי של
האישה (עפר, 1994).
כמו כן, להתמודדות
מתמשכת עם עקרות יש השפעה על שיווי המשקל הפסיכולוגי של אוכלוסיה זו, המפתחת :
- דימוי עצמי נמוך יותר,
- תגובות של חרדה ודיכאון,
- תחושות של אשמה, בדידות, אובדן
שליטה, דלדול היצירתיות ומיעוט כוחות (Shapiro, 1988).
למרות העובדה שטיפולי
פוריות דורשים שיתוף פעולה של שני בני הזוג, עבור הנשים מדובר בהתמודדות מורכבת
וייחודית במיוחד, הכוללת התמודדות גופנית ונפשית.
במהלך טיפולי פוריות הנשים הן אלה שנושאות בנטל הטיפול הרפואי, גם
במקרים בהם בעיית הפוריות נובעת מבן הזוג, או שאינה מוסברת.
גופן של נשים אלה
מתמודד עם מגוון טיפולים כגון:
- זריקות הורמונליות,
- טיפולים פולשניים,
- בדיקות אולטרא-
- סאונד שבועיות,
- ותהליכים נוספים המערבים אשפוז, הרדמה,
שאיבת ביציות ועוד.
התמודדות נוספת
וייחודית לנשים קשורה ב"מבוכת הזהות" המתעוררת עם הטיפולים.
בתרבות הישראלית מקושרת "זהות נשים" עם התעברות, הולדה ואמהות.
טיפולי פוריות מעצימים את הרצון באמהות, אך במקביל
מדגישים את חוסר היכולת להפוך לאם. נשים במעגל טיפולי פוריות
מתמודדות עם מגוון
תופעות חברתיות כגון:
- תחושות דחק, בידוד חברתי, תסכול
וקונפליקטים עם הסביבה.
- הן נמנעות מלהגיע לאירועים חברתיים הכרוכים
במפגש עם ילדים קטנים כמו בריתות, ימי הולדת ואירועים משפחתיים אחרים
(העליון, 2005).
השפעת טיפולי הפוריות על
האישה
התמודדות הגוף והזהות
חוברות יחד גם להתמודדות הרגשית של נשים במעגל טיפולי פוריות. ההתמודדות הרגשית כוללת
- את חוויות הכאב הפיסי הנגרם על ידי הטיפול
הכירורגי,
- ואת מכלול הרגשות הנלווה לטיפולי פוריות
כגון:
- מבוכה,
- עצב
- ואובדן תקווה בעקבות כישלון להרות,
- חרדה מגורל הקשר הזוגי ועוד.
- כמו כן נשים נוטות להאמין עוד בטרם אובחנה
הסיבה לאי פוריות, כי הבעיה נובעת מגופן.
- הן מייחסות לגופן בעיות שונות, אשר
טרם אובחנו בפועל.
- נשים תופסות את עצמן כאחראיות לבעיית
הפוריות מבלי להתייחס לשותפות של בן הזוג.
- הן נמצאות בפחד מתמיד של "איבוד
הביציות" עקב "תקתוק" השעון הביולוגי וכתוצאה מכך מרגישות
חוסר אונים וחוסר שליטה בגוף.
כתוצאה מכך הן מרגישות
צורך עז לפנות מיידית לרופא שיאבחן את מצבן בטווח של בין שישה לשמונה חודשים של
ניסיונות להרות. ובכך נשים אלה מתעלמות מההגדרה הרפואית כי מצב של אי פריון
נקבע לפחות לאחר 12 חודשי ניסיונות להתעבר ללא שימוש באמצעי מניעה (העליון,
2005).
כיצד מסייעיים טיפולים
הוליסטיים לנשים שעוברות טיפולי פוריות קונבנציונליים
הרפואה ההוליסטית רואה
בגורמים סביבתיים – שימוש בסיגריות, במריחואנה ובאלכוהול את הגורמים הנפוצים
לבעיות פריון אצל גברים כמו ספירת זרע נמוכה. גם זיהום סביבתי הוא אחת
ההשלכות על אי פריון. הפריון מושפע מגורמים סביבתיים כמו תפריט ותזונה אך גם
מגורמים הקשורים לגוף-נפש (נורת'רופ, 2000).
ואכן השאלות שנשאלות:
* האם נשים הנכנסות למעגל של טיפולי פוריות,
מודעות למחיר אותו הן משלמות (והרי לא מדובר רק בעלות כספית של טיפולי פוריות)?
האם הן מודעות לתופעות לוואי לטיפולים הורמונאליים וכן השלכות של טיפולים
אלה על תחומי חייהן (החברתי, הזוגי,הרגשי והנפשי)?
* האם הבחירה להתחיל בטיפולי פוריות נובעת מבחירה
חופשית תוך מודעות לסיכונים בריאותיים אפשריים או שמדובר בהשפעות חברתיות חזקות
הקיימות בחברה הישראלית, המעודדת ילודה, ולכן הן רואות את המימוש הנשי שלהן קשור
קשר הדוק לערכים מקודשים של אמהות ומשפחה?
* ולבסוף שאלה החשובה ביותר היא האם אותן נשים
שעוברות טיפולי פוריות קונבנציונליים הכרוכים בתהליכים פולשניים עם סיבוכים
אפשריים ותופעות לוואי לתרופות הורמונאליות, מודעות לקיומו של מענה הוליסטי לאי פריון המשמש כטיפול תומך ומשלים או
כאלטרנטיבה טבעית לא פולשנית על מנת להביא נשים המתקשות להרות, למצב של איזון נטול
מתחים, מצב של חיוניות ורוגע, שיביא בסופו של דבר להריון המיוחל?
לכן ההמלצה היא
לשלב טיפולים הוליסטיים יחד עם טיפולים קונוונציונאליים, ובדרך זו להגדיל את
הסיכוי לכך שההיריון ייקלט ויבשיל, ולהפחית בכמות הטיפולים או בכמות ההורמונים
המוזרקים. אך במקרים בהם הרפואה הקונוונציונאלית אינה מצליחה להסביר את הסיבה
לאי-פריון, ואינה מציעה פתרון נקודתי אלא סתם טיפולי פוריות ארוכים, מייגעים,
וחסרי מיקוד - מומלץ לשקול טיפול הוליסטי בלבד, לפחות לתקופת ניסיון מסוימת.
כאם ל- 4 ילדים, שמתוכם
את שני האמצעיים ילדתי בעזרת טיפולי פוריות הורמונאליים,
אני מטפלת באותן נשים המתמודד עם תהליך מורכב זה.
בטיפולים שאני מעניקה לנשים אלה, אני משלבת את הניסיון האישי שלי,
הידע האקדמי שלי (עבודת ה - MA שלי היא בנושא
"ביו-אתיקה בטיפולי פוריות"), בשילוב עם טיפול הוליסטי –
רפלקסולוגיה, פרחי באך ועוד מגוון שיטות טיפול הוליסטיות מתחום הרפואה המשלימה. הטיפול שלי
כולל תמיכה, יעוץ וכמובן הכנת הגוף לקליטת ההריון המיוחל.
חשוב לציין שכיום נשים
חשופות להרבה מידע וידע זה כוח. לכן יש באפשרותן לבחור את הטיפול
המתאים לכל אחת מהן באופן אישי – טיפול הורמונאלי, טיפול הוליסטי או שילוב
של שניהם.
מקורות
העליון, ה. 2005, דיון ביו-אתי בטיפולי הפריה חוץ גופית, רפואה ומשפט, גליון מס' 32.
העליון, ה. 2005, התנסויותיהן של נשים ישראליות בטכנולוגיות הרבייה החדישות דיון
סוציולוגי משולב ביחסי גוף-זהות-רגש, חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור
לפילוסופיה, אונ' בר אילן.
נורת'רופ, 2000.
גופה של אישה, תבונתה של אישה, הדרך לבריאות
גופנית ורגשית. הוצאת "אור-עם".
